5 דברים שכל תלמיד תיכון חייב לדעת! / מאת קטיה מדבדב (יב8)
התיכון זו כנראה התקופה הכי חופשית ויפה שלנו בתור בני נוער. ההורים כבר לא לוחצים, אפשר למצוא עבודה בקלות, מתחילים להריח את הסוף והשירות הצבאי כבר ממש מעבר לפינה. בתור מי שמסיימת כעת יב', הנה כמה דברים שלמדתי מנסיוני ומאוד חשוב שתדעו אותם:
תדאגו בעצמכם לתפקיד שלכם בצבא!
לצה"ל יש צורכי צבא. הם בדרך כלל ינסו להתחשב בבקשות שלכם במנילה, אבל בסופו של דבר הם יקבעו את השיבוץ בהתאם למה שהם צריכים. לכל אחד ואחד יש תחביבים ודברים שהוא טוב בהם, ובצבא יש מגוון תפקידים בשלל נושאים- כלבים, רחפנים, רפואה, הוראה, עיתונאות, צילום, מחשבים ועוד ועוד ועוד. ובידכם הכוח לקבוע את התפקיד שלכם. עוד טרם הצו הראשון תתחילו לקרוא, להתעניין ולחפש את התפקידים שמרגשים אתכם. שימו לב- כדאי שאלו יהיו תפקידי מיון. לאחר הצו הראשון וקבלת תוצאותיו - תתחילו לברר מתי יש מיונים ואיך אפשר להתמיין לתפקידים האלו. לרוב, אם אתם ריאליים ברצונות שלכם, תצליחו להשיג את מה שתרצו. תתמיינו לכמה תפקידים במקביל, כדי שאופציית הבחירה תהיה בידכם. חשוב שלא תסתמכו על המנילה שתקבלו. ינסו להתחשב במה שתסמנו ולהציע לכם מיונים, אבל זה לא בהכרח יהיה מה שתרצו.
תנצלו את כיתה יא' ויב' להוצאת רשיון!
התברכנו במדינה נפלאה, אבל תחבורה ציבורית זה לא הצד החזק שלה. לצערי, למקומות רבים קשה מאוד להגיע, ואם ניתן אז עם המון החלפות אוטובוסים ורכבות ובזבוז זמן יקר. מאוד קשה לתפקד ולהיות אדם עצמאי בישראל ללא רשיון. כאן נכנסת ההמלצה שלי שתכנסו לתהליך ברגע שתוכלו. רבים מחכים עם התהליך לסוף יב', אך בפועל כשאתם מסיימים יב' נשארים לכם בממוצע כארבעה חודשים עד הגיוס. אני לא מכירה הרבה אנשים שהצליחו להוציא רשיון בארבעה חודשים, ותאמינו לי, אתם לא רוצים לעשות טסטים תוך כדי השירות. ואחריו, אנו נכנסים למרוץ החיים- שכר דירה, קניות,בישולים, עבודה. אין באמת זמן או עודף כסף להשקיע בהוצאת רשיון. בקיצור, אם יש לכם את האפשרות הכלכלית - אל תמרחו.
אל תתאבדו על כל עבודה שמציעים לכם!
אתם, כבני נוער, אחלה כוח עבודה. אתם זולים למעסיק כי המשכורת מינימום שלכם נמוכה יותר משל אדם בוגר (וגם אם הבוס לארג׳ ומשלם לכם מעל למינימום, תהיו בטוחים שעובדים "בוגרים" מרוויחים יותר מכם), אתם אנרגטיים ואתם מוכנים לעבוד בכל התנאים שנותנים לכם. איכשהו, עם השנים, נוצרה תחושה שהמעסיקים עושים לכם בכלל טובה שהם מוכנים להעסיק אתכם, אבל אל תקנו את זה. אל תתפשרו על מקום עבודה בינוני. עזבו את המשכורת, אתם לא ממש תרגישו בתלוש אם אתם מרוויחים 29 שקלים לשעה או 30. תבחרו מקום עבודה שמסוגל להתחשב בעובדה שאתם תלמידים ולאפשר לכם לקחת פחות משמרות בתקופות עומס. תבחרו מקום עבודה שקודם כל יש בו אווירה כייפית ומשפחתית - אין חשוב מזה. כבוד הדדי בין המעסיק למועסקים, ובין כלל העובדים. מקום עבודה שלא מתייחס אליכם כעבד, אלא כעובד, בן אדם, ומכבד את הזכויות שלכם.
תמצאו זמן לעצמכם!
כבני נוער קל לנו מאוד לקרוס לימודים, ואם בטעות אנחנו גם עובדים אנחנו נשאבים מהר מאוד לשגרה של ה"גדולים": לימודים-עבודה-קריסה למיטה, וחוזר חלילה. השגרה הזו תחכה לכם. תמצאו זמן לפתח תחביבים או לעשות דברים שעושים לכם טוב. זה קצת קלישאתי, אני יודעת, אבל אם לא תעשו את זה עכשיו, לא תעשו את זה אף פעם. שגרת העבודה והלימודים שבאה אחרי הצבא היא קשה וצפופה יותר, בעיקר כי אין לכם אפשרות לוותר על משמרות כי יש שכ"ד בסוף החודש. כרגע יש לכם את האפשרות הזו, אז תפנו לכם אפילו שעתיים בשבוע לדברים שעושים לכם טוב - זה יעשה לכם רק טוב.
תזכרו שזה נגמר בסוף - תנצלו את הזמן בצורה הטובה ביותר!
הכי קל להתלונן על כמה רע בבית ספר, אבל אל תטעו - אין מפחיד מזה שהוא נגמר. תנצלו את הזמן שנותר לכם במסגרת בלהסתכל על הדברים המהנים. תסכמו כל יום לפחות בחוויה אחת טובה. אם יש לכם מקצוע שאתם אוהבים תקדישו זמן בלצבור ידע נוסף על המקצוע או הנושאים הספציפיים שאתם אוהבים, כי ידע זה כוח, כך אומרים. התקופה הזו חולפת מהר, בלי שנשים לב אנחנו מתגייסים לצבא ואז משתחררים ונפלטים לעולם הגדול. לא תזכרו את הדרך למצוא נקודה על הפונקציה, וגם לא תזכרו כמה התמרמרתם על הבגרות בהיסטוריה. מה שתזכרו אלו החוויות, ותדאגו שיהיו לכם הרבה כאלו.
