מסקנות מכיתה י"א / מאת שלי בלינסון (יא2)

לפני שעליתי לכיתה י"א כמעט ולא היה מישהו שלא אמר לי שכיתה י"א היא הכי קשה והכי עמוסה והכי מפחידה והכי הכי. האמת, שכל האמירות האלה הלחיצו אותי מאוד ועליתי לכיתה י"א עם הידיעה שלא יהיה לי זמן לכלום ושאני כנראה אקרוס מכל העומס. הזמן חלף ואיכשהו אנחנו כבר בסוף השנה, ואם להגיד את האמת- י"א לא שנה כזו מפחידה. אני כן זוכרת את הימים שהייתי מסתכלת על לוח המבחנים והעבודות והייתי אומרת לעצמי "אוי ואבוי מה מחכה לי", אבל ככל שהתקרבתי למועדים של הבחינות או למועדי הגשה של כל העבודות הבנתי שזה לא באמת כל כך עמוס (ואומרת את זה אחת שהזמן שלה וסדרי העדיפויות שלה לא מסודרים בכלל).

הגעתי עם עצמי לכמה מסקנות אחרי השנה הזו:

1) המקצוע/ החומר לא קשה אם באמת מקשיבים או מנסים להקשיב בשיעור.

2) יש אנשים בבית ספר שכן רוצים בטובתי ואני לא סתם עוד תלמידה בבית ספר.

3) לסיים מקצועות אחרי בגרות זה לפעמים עצוב.

4)אחרי שמסיימים עם הבגרות פתאום יש תחושה שרוצים ללמוד את המקצוע.

5) אל תפחדו לפתור על הלוח במתמטיקה! זה עוזר!

6) לא לפחד לטעות! בסוף זוכרים את הטעות הזאת לתמיד ולא טועים יותר.

7) אחרי י"א זאת הולכת להיות השנה האחרונה שלי בבית ספר (כיתה י"ב) וזה קצת עצוב.

8) לקחת הכל בקלילות, לא כל דבר צריך להיות כל כך רציני.

9) הומור זה מה שישאיר אתכם שפויים.

10) שעות שינה זה מאסט.