גדנ"ע 2022 / מאת שון ספוז'ניקוב (י8)

בתאריך 29.5 יצאנו לגדנ"ע בבסיס צלמון שנמשכה ארבעה ימים.

יום ראשון: 

כשהגענו לשם הורידו אותנו מהאוטובוס, והמפקדים שהיו בבסיס התחילו לפקד עלינו. אני והחבר'ה לא הבנו מה קורה בכלל, אבל התחלנו למלא את כל הפקודות שלהם, ב"כן המפקד" ו"לא המפקד" או ב"הקשב המפקד" אם רצינו לפנות אליהם. כמובן שגם היינו צריכים לעמוד בעמידת הקשב. פיצלו אותנו לצוותים של מפקד אחד ושמונה או יותר חניכים. למזלי הרב קיבלתי צוות טוב. אחר כך המפקד הביא לנו את המדים שלנו, ולאחר מכן הוא הראה לנו איפה כל דבר נמצא בבסיס: חדר אוכל, חדרי שינה, רחבת כיתות ועוד. 

ביום הראשון עברנו תהליך היכרות עם המפקד ועם הבסיס עצמו, ואפילו עשו לנו טקס לכבוד זה שהתחלנו את שבוע הגדנ"ע. על הדרך חילקו לנו תפקידים כמו חנת"ר, א.הדרכה, ע.סמ"ל ועוד.

יום שני:

כבר מוקדם על הבוקר היינו צריכים לסדר ולנקות את החדרים שלנו ומה שסביבם. היו כאלה שניקו בחוץ, היו כאלה שניקו את החדרים והיו כאלה שהיה להם את האומץ לנקות בשירותים. וכן, אני אחד מהם. זה לא היה כל כך נורא, כי היה איתנו מנקה שירותים אחד שעשה הכל ברצינות ובזריזות (כל הכבוד לו!). אני רק חולם להיות טוב בלנקות משהו. 

אחרי שניקינו וסידרנו הכל הלכנו לחדר האוכל. אני יכול להגיד שהאוכל שם לא נורא, הוא סביר, שזה בסדר גמור. ארוחת הצהריים הייתה מעבר למצופה, כי היה שם בשר וזה מספיק כדי להפוך אותנו ליותר מאושרים ממה שהיינו לפני. נקודה שחשוב להגיש- אין שם כמעט אוכל לצליאקים. היה איתנו ילד עם צליאק, וכמעט ולא היה לא מה לאכול. שתבינו- פשוט נתנו לו לארוחת ערב כמה חתיכות לחם ללא גלוטן. בשבילי, זה לא נשמע כמו אוכל. מסכנים הצליאקים. 

אחרי הארוחה המפקד עשה לנו שיעורי הכנה למטווחים. מעין תאוריה למטווחים. איך להתנהל עם נשק, מה עושים ומה לא עושים בשום צורה. אלו היו שיעורים מאוד חשובים כמובן שכולם הקשיבו והקפידו על בטיחות גבוהה, למרות שלא היה לנו נשק אמיתי. בערב יצאנו למסע, ונתנו לנו תפקידים- אני הייתי דגלן. עמדנו בשני טורים ישרים ויצאנו לדרך. אחרי שחזרנו לבסיס הלכנו לחדר האוכל ואחריו לישון. ביום השני עברנו סוג של תדריך למה שמחכה לנו ביום השלישי.

יום שלישי:

ביום השלישי היה יותר מעניין, הלכנו למטווחים מוכנים כבר כי עברנו הכנה. הלכנו לשם בשני טורים ישרים עם המפקדים. שם חילקו אותנו למקצים מסודרים. כשנכנסתי לאזור המטווחים הנשקים היו מונחים בצורה מסודרת, והדבר היחיד שהיינו צריכים לעשות זה להקשיב להוראות המ"מ. הכל עבר יפה ובלי שום בעיות כמו שאמור היה להיות. אחרי זה חזרנו לשגרה הרגילה שעשינו בימים שלפני

יום רביעי: 

ביום האחרון של הגדנ"ע היה לצוות שלנו תורנות מטבח שבה עזרנו לארוז את האוכל. אחרי זה ניקינו, סידרנו והתארגנו כבר לקראת סוף הגדנ"ע. לקראת הסוף לקחו אותנו לשדה שבו לימדו אותנו להסתוות עם הטבע, כך שלא יראו אותנו. מרחנו בוץ על הפרצוף וגם על השיניים, שמנו על עצמו שיחים והתחלנו פעילות שבה אחד עומד באמצע והאחרים צריכים להתקרב עד אליו כך שלא ישים לב. זה שעמד באמצע היה צריך לסגור עיניים ולספור כך שיהיה לנו קל להתקרב. 

אחרי זה עשו לנו טקס סיום שבו העניקו לכל תלמיד מצטיין בצוות תעודת הצטיינות על הצטיינותו בגדנ"ע. 

שמות המצטיינים: אופיר מכאני י2 

גלי אנסון י10 

שהם זיו וקנין י10 

ענאל דוד י10 מחלקתי 

אופק אזולאי י6 

דוריאן גלאני י6 

אביב וולוך י4

 מיכל טל י4 

שובל צצשק י4 

מיכאל שרטר י4 

אמיר לוינסקי י4 מחלקתי 

עידן בר יוסף י4 מופת מחלקתי 

🥇נגה וולודרסקי י9 

🥇אופיר סלומון י9 

🥇נויה יגור י9 

🥇קורל דויב י9 

🥇ליה באני י9 

🥇יעל ברקוביץ' י9

 יוסי יוחייב צוותי י7

 אסף שבירו צוותי י7 

אוריאן מדר מופת מחלקתי י7 

קיריל גלר י3 

אמיר פרנקלך י3 

אלון פלג י3 

רונית אברמוב י3 

קארין י1 

שחף י1 

ניר שכטר י5 

יובל מכאני י5 

מעיין אברהם י5 

כל הכבוד להם! אנחנו, אלה שלא קיבלו הצטיינות, מאוד גאים בכם!!!!!! בסופו של דבר אחרי הטקס החזרנו להם את המדים, נפרדנו מכולם ונסענו חזרה הביתה. 

לסיכום, אני מאוד נהניתי מהגדנ"ע וממליץ לכולם. זו חוויה מיוחדת שכבר לא נעבור, אולי רק בצבא עצמו. בהתחלה זה קצת מלחיץ, כי לא ברור מאיפה זה מגיע. אך אחרי יום-יומיים אתה מתרגל ולא בא לך לעזוב את המקום המקסים הזה שנקרא בסיס גדנ"ע צלמון.